3. המרחב העירוני - מקהילתיות מאולצת לאינדיבידואליזם בבינוי העירוני הציבורי - הדס שדר
4. התחדשות עירונית עכשווית בישראל מנקודת ראות של הוגנות חברתית - אדר' ומתכננת נאוה קיינר פרסוב
המחקר עוסק בסוגיה האם ההתחדשות העירונית העכשווית בישראל מגדילה או מקטינה פערים חברתיים
5. שטחים פתוחים בערים , תמונת מצב - עמיר פרץ /ניר מועלם (תכנון ערים)
ניתוח מדיניות בנושא שפ"פים בהתבסס על תכנית מתאר עירונית . המרחב העירוני בישראל צפוי לעבור תמורות רבות בשנים הקרובות.
אחד המרכיבים החשובים של איכות החיים בעיר הוא כמות השטחים הפתוחים בה והנגישות אליהם.
6. יצירת אי חום אורבני - ד"ר דן ימיני / ד"ר ארז שמואלי
גלי חום מתאפיינים בשינויים חדים במזג האויר העלולים להוביל לפגיעה ממשית בבריאות הציבור. למיטב ידיעתנו טרם נבדק בישראל
הקשר שבין גלי חום לתמותה.
7. צפיפות מגורים - "בשום מקום בעולם אים ניסוי בבני אדם בצפיפות מגורים" - פרופ' רחל אלתרמן
כראש המעבדה לחקר השוואתי בדיני תכנון ובנייה ומדיניות מקרקעין בטכניון המליצה בכנס של בנק ישראל לא לקנות דירות במגדלים
" יש הרבה כשלי שוק בתחום הזה ובהם עלות האחזקה הגבוהה המתווספת לדיירים".
8. התחדשות עירונית - תכנון שכונתי - הכנסת מרכז המחקר
שני המסלולים העיקריים הקיימים כיום אינם מספקים. בחלק הראשון של המסמך נציע מתווה תכנוני כללי להתחדשות עירונית המשלב את
יתרונות שני המסלולים - תכנון ראוי יחד עם לוח זמנים קצר ויצירת ודאות ליזמים ובעלי הנכסים.
9. סוגיות בהתחדשות עירונית - הכנסת מרכז המחקר
התחדשות עירונית היא מונח רחב שלו הגדרות שונות, הנובעות מתפיסות שונות באשר למוקדיה ומטרותיה, אך בעיקרו מדובר בתהליך
פתוח עירוני להחייאה וחידוש אזורים עירוניים ותיקים וקידום פתוח בתוך גבולות השטח הבנוי כחלק מפתרון בעיות עירוניות, כלכליות,
פיזיות, תשתיות, חברתיות וסביבתיות, תוך ניצול מירבי של הקיים ושיפור איכות החיים של התושבים.
10. פגיעה בקניין הפרטי במתחמי בינוי - פינוי - פרופ' חיים זנדברג, הפקולטה למשפטים, המכללה למנהל
המסגרת הנורמטיבית שעוסקת בהתחדשות עירונית בישראל כופה על בעלי מקרקעין במתחמי פינוי ובינוי אמת מידה אחידה ופוגענית שלפיה,
תמורת פינוי המקרקעין ונשיאה בסיכונים הרבים הכרוכים בעסקת פינוי ובינוי, יאלצו לקבל דירה אחת בלבד, השווה בגודלה או גדולה אך במעט
מהדירה אותה הם מפנים.
אמת מידה זו, שנתמכת בחקיקה אך מבוססת בעיקר על מדיניות ממשלתית, נכפית על בעלי המקרקעין במתחמי פינוי ובינוי מוכרזים באמצעות מנגנון
כפייה רב זרועות שמנצל את חולשותיהם, לרבות פיצולם, חולשתם החברתית והטיות קוגניטיביות שונות. כתוצאה מכך, מי שזוכים בעיקר הרווח הכלכלי
שנובע מפיתוח מתחמי פינוי ובינוי אינם בעלי המקרקעין אלא יזמים או רשויות מקומיות שבתחומן מפותחים המקרקעין. זוהי פגיעה לא חוקתית ולא מידתית
בקניין הפרטי של בעלי המקרקעין.